אל תהיו אוגרים
סימי שאואר | חדשות הספרות | פורסם ב 21.11.2022, 18:00
כשתומר פורת, קואצ'ר ומאמן עסקי, התרסק כלכלית בקורונה, הוא רק רצה לשרוד והתחיל לחפש עבודה כשכיר. בזמן שהמתין לראיון עבודה בחנות חיות, גל ריח נוראי שעלה מכלוב האוגרים גרם לו להבין שהוא לא רוצה לבלות את חייו כמו אוגר שרץ על הגלגל. אז הוא עשה צעד לאחור והחליט לעשות את מה שהוא עשה קודם, אבל אחרת. היום הוא אחד המאמנים העסקיים המובילים בארץ. בספרו, "אל תהיה אוגר" שיצא לאחרונה בהוצאת ספרי ניב, הוא חולק את כל הטיפים בדרך להצלחה
"אל תהיה אוגר" מאת תומר פורת
לרכישה לחצו כאן
תקופת הקורונה, לצד שלל הבעיות, הביאה איתה הרבה סיפורי הצלחה. הסגרים, הבידודים, הזמן שהתפנה והמצוקה הכלכלית גרמו להרבה אנשים לחשב מסלול מחדש, להתחבר למה שהם אוהבים ולמצוא אפיקי פרנסה חדשים. אחד מהאנשים האלה הוא תומר פורת. תומר (27), נשוי לשחר ואבא לעידן (חמישה חודשים), היה עצמאי מאז שהשתחרר מהשרות הצבאי. בתקופת הקורונה הוא נקלע למשבר כלכלי ועסקי גדול. הוא הצליח לצאת ממנו, לכסות את החובות ולהגיע להצלחה כלכלית ועסקית אדירה. היום יש לו עסק שעוסק בפיתוח עסקי ושיווק למשרדי עורכי דין. הוא גם כתב ספר, "אל תהיה אוגר", שיצא לאחרונה בהוצאת ספרי ניב, אותו הוא מגדיר כ"מדריך חובה לכל הבוחרים בלייפסטייל מחוץ ל"כלוב" הנוחות".
למה בחרת להתחרות באימון עסקי דווקא לעורכי דין?
"היה לי עסק שעסק בשיווק של סטארטאפים ועסקים קטנים. בתקופת הקורונה מרבית הלקוחות התירו את החוזה והשאירו אותי עם חובות לספקים וללא הכנסות. נותרתי בבור כלכלי מאוד גדול. הייתי בן 25, עם חובות של יותר ממאה אלף שקל. לילד בן 25 לא היה נתפס שאנשים עושים דבר כזה – חותמים איתך חוזה ומתירים אותו. כשהייתי במקום הכי נמוך, חיפשתי הזדמנויות. מישהו הציע לי לבדוק עבודה עם עורכי דין. לא היה לי שום קשר לנושא. חיפשתי אתרי אינטרנט של עורכי דין, חיפשתי בפייסבוק, והכל היה לא מזמין. לא ממש הבנתי מי עורך דין ומי לא. שאלתי את עצמי איך הם בכלל מקבלים לקוחות. נכנסתי לאתר לשכת עורכי הדין והכל נראה מאוד מיושן. ואז גיליתי שיש לי מה שנקרא בעגה העסקית "אוקיינוס כחול" – מקום שמחכה להזדמנות, שאין בו תחרות כמעט בכלל. החלטתי ללכת על הנישה, גם אם אני ממציא הכל מחדש ומלמד הכל מאפס. עורכי דין הם לא קהל קל, אבל הגעתי לתחום הזה פשוט כי ראיתי בו הזדמנות ופתחתי בו שוק נוסף. היום אני רואה עוד ועוד אנשים שמצטרפים לתחום".
הדרך שתומר עבר היתה רצופת אתגרים ומשברים. "באותו משבר בקורונה, הבנתי שאין לי ברירה ואני חייב להתחיל להכניס כסף. רציתי להתחתן עם שחר ולא יכולתי להגיע למצב שאני לא יכול לתכנן חתונה. אני לוקח את זה בתור דימוי של ווייז. הוייז נתן לי נתיב מרכזי להתקדם בו. ניסיתי ללכת ולחפש קיצורי דרך, בנתיב שסוטה מהמסלול המרכזי. תמיד הייתי עצמאי אבל החלטתי לחפש עבודה כשכיר. בעקבות מה שקרה ממש איבדתי ביטחון אז חשבתי לפחות להרוויח שכר מינימום. ניסיתי בחברת ביטוח, ניסיתי אפילו במקומות שהם חוקיים אבל לא נכונים מוסרית, ניסיתי בחנות חיות. לאורך כל הדרך קיבלתי רמזים שניסו להחזיר אותי לדרך. בזמן שהמתנתי לראיון בחנות החיות עלה גל ריח נורא מכלוב האוגרים ופירשתי את זה כסימן. בדרך חזרה הביתה הבנתי שהדרך שלי היא לא שם. שאני פשוט צריך להמשיך את מה שהפסקתי, כעצמאי, ולעשות זאת בהבנה שאין ברירה אחרת. בגלל העבודה שלי, יש לי אלפי אנשי קשר בטלפון. אז התחלתי להתקשר אליהם. התקשרתי ל-4,000-3,000 אנשים בטלפון וזה פתח לי הזדמנויות. אנשים רצו לעזור לי ונתנו לי סיוע ברמת הקשרים והעצות. המטרה שלי באותו זמן היתה לשרוד ולהחזיר את מה שאני חייב. סיימתי עם החובות באותה שנה. נחלצתי מהמצב הקשה והתחלתי לעסוק בתחום שאני אוהב אותו ושאני ייחודי בו".
איך הגעת לכתיבת הספר והוצאתו לאור?
"בזמן הקורונה, כשישבתי בבית וחיפשתי מה אני יכול לעשות, התחלתי לכתוב את הספר. הייתי מצד אחד בלחץ בשל הנסיבות, אבל מצד שני, לא היה מה לעשות. זיהיתי שיש הזדמנות שאנשים יצטערו אם הם לא יקחו אותה – להתחיל ולייצר משהו במקום לשבת בחוסר מעש ולראות טלוויזיה. הסיבה שהתחלתי לכתוב את הספר היתה כי מצאתי הזדמנות לעשות משהו שיקדם אותי. בהתחלה התחלתי בכתיבת הסיפור שלי, מה שעבר עלי. עם הזמן זה הפך לתרפיה שלי. זה היה מעין יומן מסע שנכתב תוך כדי תנועה. אם היה משהו שניסיתי והוא הצליח לי, כתבתי איך עשיתי אותו. באתי עם המון חומר והמון מלל ובעריכה הורדנו לא מעט מלל ודייקנו הכל". תומר מוסיף: "אף פעם לא היה לי כישרון לכתיבה, עוד מתקופת בית הספר ועד שהתחלתי לכתוב. היום, בזכות הכתיבה של הספר והוצאתו לאור, צברתי ביטחון ואפשרתי לעצמי להתקדם בזכות הכתיבה שלי. היום אני מפרסם את עצמי בעיקר באמצעות פוסטים בפייסבוק וכתיבה".
מי שמעז מצליח
הספר "אל תהיה אוגר" הוא מדריך מעשי שמשלב את הסיפור האישי של תומר עם כלים להצלחה, בכולם התנסה תומר במהלך המסע האישי שלו. "בספר אני מספר את הסיפור שהוא מאוד מחבר ומאוד פרקטי. העריכה של ספרי ניב הפכה את הסיפור למאוד מונגש, פשוט וקל להבנה. אני נותן כלים לניהול עצמי, פיתוח תעוזה ואיך למכור את עצמכם ואת העסק שלכם. בספר אני נותן טיפים פרקטיים, מפרט את הדברים שבאמת הזיזו אותי מהמשבר הקשה להצלחה גדולה ולאושר. לרבים מאיתנו קשה להתחיל שינוי אז אני נותן בספר הרבה משימות פרקטיות של איך לעשות את הפעולה הראשונית".
בספר אתה מרבה להזכיר את הדימוי של האוגרים בכלוב החמים, שרצים ומתעייפים ולא מגיעים לשום מקום. אתה בחרת בדרך אחרת וכבר אחרי השחרור מהצבא התחלת לעבוד כעצמאי. איך הגעת לזה? זו לא הבחירה המובנת מאליה לצערי שזה עתה השתחרר מהצבא
"נולדתי וחייתי במשפחה קונבנציונלית. זה חשוב אבל אני לא כזה. אף פעם לא הצטיינתי בלימודים. הבנתי שאני צריך משהו שונה. תמיד חשבתי מחוץ לקופסא. היו לי כיוונים יצירתיים שאחרים לא היו מוכנים לעשות או להקדיש להם זמן. כשהייתי בצבא, למשל, הגיע תורם שתרם ליחידה המון בשר על האש, בסכום של כמה אלפי שקלים. המפקד שלי אמר לי לבוא עם עוד כמה מפקדים להגיד לתורם ולמשפחתו תודה. נכנסנו אליו הביתה. כולם התביישו, אבל אני התיישבתי ואמרתי לאשתו "מה, הקפה יגיע מעצמו?" כולם צחקו. אף פעם לא היה לי את החסם של הבושה והפחד. אותו תורם ראה את התעוזה שלי וביקש שאבוא לעבוד אצלו אחרי שאשתחרר".
אתה מרבה לדבר על תעוזה ככלי מאוד חשוב. האם גם מי שאינו נועז עדיין יכול לשבור את תקרת הזכוכית ולהצליח?
"השאלה היא עד כמה. הרבה מאוד אנשים שרוצים להצליח מסתכלים על רשת של כיוונים שיעזרו להם להצליח – ללמוד, להתמקצע במשהו, להבין מה ייחודי להם. הרבה פעמים הם שוכחים את האלמנט הכי בסיסי – דינמיקה ועזרה של בני אדם נוספים. בשביל זה חייבים תעוזה. אף בן אדם לא הצליח כשהוא עשה משהו לבד. אין דבר כזה שבן עושה את הכל לבד. התעוזה היא מעבר לרמה האישית – אני עכשיו יוצא מאזור הנוחות ועושה משהו שאחרים לא מוכנים לעשות. זה הסיכון בלפנות, בלדבר עם אנשים אחרים, להניע אנשים אחרים למשהו. אם אתה בן אדם שאין לך את זה, אין לך כריזמה, אם אתה סגור, אז או שזה לא יצליח, או שזה יצליח וינצלו אותך". תומר מוסיף ואומר "צריך תעוזה ברמה מסוימת, אבל התרגול יכול לעזור לך. בשביל להצליח צריך איזושהי בערה שאומרת, גם אם אני לא יודע מה אני עושה, אני רוצה משהו שונה וזה בוער בי".
האם גם מי שבוחר להיות שכיר מסיבות שונות יכול ללמוד מהספר ולהגיע לתובנות שיביאו אותו לחופש?
"בוודאי. הספר נותן טיפים שהם רלוונטיים גם למי שהוא עובד שכיר. הקושי הגדול ביותר כשאתה שכיר הוא התמודדות עם הסביבה ופחות ההצטיינות האישית. אתה תמיד יכול לעבוד על הצטיינות. הבעיה היא איך הסביבה חושבת עליך ואיך הבוס שופט אותך.
הטיפים בספר רלוונטיים להתמודדות מול בני אדם, במיוחד לשכירים. זוהי הבעיה העיקרית של שכירים. הם צריכים להתמודד עם התחושה של "תקעו לי סכין בגב היום", לשאול את עצמם האם הבוס רוצה לקדם אותי או לא. הרבה שכירים הרבה מתחילים בשאפתנות ועוברים לראש קטן, מוותרים על החלומות שלהם".
אתה אומר שהתקופה בה אנו חיים היא אחת התקופות הנהדרות ביותר מבחינת פוטנציאל עסקי. למה הכוונה?
"עסקים לדעתי זה בני אדם, קשר בין בני אדם. התקופה שקיימת גם היום, למרות כל המשברים, היא שהיום קל מתמיד לקיים קשרים עם אנשים בקהילה הקרובה והרחוקה. יש פלטפורמות שלמות לכל הדברים האלה. זה מתחיל ברשתות חברתיות, רשתות כמו לינקדין, פלטפורמות של קנייה ומכירה בכל רחבי הגלובוס. למשל, אני יודע שבישראל לא משתלם לי להשקיע, אבל בפראג כן. היום זה קל כי זה קורה בלחיצת כפתור. לעשות עסקים זה מאוד פשוט".
מהו המפתח בעיניך להצלחה בחיים?
"להכיר את עצמך. הרבה מאוד זמן רדפתי אחרי משהו שאני לא רוצה. ניזונתי מסיפורי הצלחה של אנשים שהתחילו בכלום והפכו למיליונרים. לי היתה נקודת התחלה גבוהה. הגעתי מבית מבוסס. אף פעם לא היה חסר כלום. בגלל שניזונתי מסיפורים כאלה, חשבתי לעשות כך, אבל הבנתי שזה לא אני. מה שהיום מעניין אותי זה כמה אנשים ישמעו עלי. הכסף חשוב לי בשביל הפרנסה והמשפחה. אבל המניע הפנימי שלי הוא לא הכסף אלא שישמעו עלי, שיכירו אותי. ומרגע שהבנתי את זה יותר קל לי להתקדם. חשוב ליהבין מי אתה ומה אתה רוצה לעשות.
אם מה שמעניין אותך זה לראות כל יום את השקיעה בים, אתה לא חייב חופש כלכלי בשביל זה. לא חייבים כל הזמן להיות במרדף. יש אנשים שהם כל הזמן במרדף והם מבואסים, כי הם לא יודעים מה הם רוצים. יש מחקרים שמראים שכסף גורם אושר רק עד סכום מסוים. לכן בעיני, המפתח להצלחה הוא להכיר את עצמך ולדעת להתמודד עם עצמך".
הטיפים של תומר למי שרוצה להצליח
|
