כך תכתבו ספר ילדים בקלות ובמהירות

גם אתם חולמים להוציא ספר ילדים לאור? למרות שזה נראה כמו משחק ילדים, צריך להשקיע הרבה חשיבה בשביל לכתוב ספר ילדים טוב. הנה כל הטיפים שיעזרו לכם לכתוב ספר ילדים טוב בקלות ובמהירות

רבים חושבים שלכתוב ספר ילדים זה משחק ילדים. ובכן, זה לא בדיוק ככה. נכון, מדי שנה יוצאים בישראל למעלה מאלף ספרי ילדים ונוער, אבל רק מעטים מהם זוכים לביקורות משבחות ולמכירות גבוהות. איך תכתבו בקלות ספר ילדים טוב, כזה שההורים ירצו לשלוח יד למדף ולקנות אותו וגם ימליצו אחר כך לחברים?

ספר ילדים טוב צריך עלילה מעניינת, גיבור שאפשר להזדהות איתו, מסר מרכזי ואיורים שובי לב. על האיורים, בדרך כלל, אחראי המאייר, אבל אתם אחראים על כל השאר. אנחנו כאן בשביל שתעשו זאת כמו שצריך. אז פנו לכם, הצטיידו בריכוז ובסבלנות והתחילו לכתוב: 

לתכנן או לא לתכנן? זאת השאלה

נתחיל מהסוף – הסוד לכתיבת ספר ילדים טוב בקלות ובמהירות הוא תכנון מקדים. גם אתם טיפוסים ספונטניים, יש כמה היבטים שצריך לתת עליהם את הדעת לפני שמתחילים בכתיבה. ההיבטים הם: הגיבור המרכזי, הבעיה ופתרונה, המסר והערך המוסף של הספר, אם יש כזה, על כולם נרחיב בהמשך. 

אבל מה עם כל השאר? 

האם צריך לתכנן את העלילה לפרטי פרטים עוד לפני שמתיישבים לכתוב אותה? 

יש שתי אסכולות מרכזיות בנושא, בחרו את זו שמתאימה לכם: 

1.  תכנון מקדים מוקפד – עוד לפני שתכתבו מילה אחת של עלילת הספר, תכננו אותה היטב – כתבו את שמות דמויות המשנה והאפיונים שלהן, צרו את הבעיה ואת פתרונה, שרטטו תרשים זרימה של ההתרחשויות בספר. אחרי שתעשו את כל אלה, כל שתצטרכו לעשות הוא לתרגם את כל אלה לעלילה זורמת (גם אם זה פחות פשוט ממה שזה נראה).  שיטה זו עוזרת לסדר את הדברים בראש ולעבוד בצורה יעילה יותר, ומבטיחה שלא תתפזרו בכתיבה. היא מתאימה במיוחד לכותבים מתחילים שזקוקים לכיוון, אבל חסרונה בכך שהיא עלולה לפגוע ביצירתיות ולהגביל אתכם. 

2.  כתיבה אינטואיטיבית – בדרך הזו, אתם מתיישבים לכתוב ושופכים את המילים על הדף, בלי לחשוב ולתכנן יותר מדי. היא מאפשרת לכם להביא את מה שיש לכם בראש באותו רגע, ורק אחר כך לערוך את הדברים. השיטה הזו נותנת דרור ליצירתיות שלכם והיא מתאימה במיוחד לכותבים מנוסים או לכאלה שאינם סובלים ממחסום כתיבה.

המרכיבים של ספר ילדים טוב

המרכיבים הבאים חיוניים בספר ילדים טוב, ועל כולם, כאמור, כדאי לתת את הדעת עוד לפני שמתחילים בכתיבה:

גיבור

זה אולי נראה קצת מובן מאליו, אבל הגיבור הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בסיפור, ולכן צריך להקדיש לו מחשבה רבה. הגיבור עצמו לא חייב להיות ילד או ילדה. זה יכול להיות גם בעל חיים ואפילו חפץ שעבר האנשה. מה שחשוב זה ליצור גיבור שהקוראים הצעירים יזדהו איתו ויתחברו אליו. בשביל לעשות זאת, תצטרכו לאפיין היטב את הדמות של הגיבור, עוד לפני תחילת הכתיבה. חשבו מהו מינו של הגיבור, מהו שמו, בן כמה הוא, מה הוא אוהב, מה התחביבים שלו, מהן תכונות האופי הדומיננטיות שלו, מהן החוזקות והחולשות שלו ועוד.מהפסיפס שמתקבל תוכלו להרכיב את דמותו של הגיבור, כזה שהילדים יבכו איתו, ישמחו איתו ויתרגשו איתו. 

בעיה מרכזית

בכל ספר טוב חשוב שתהיה בעיה. למעשה, המבנה הקלאסי של מרבית הספרים (ובהם ספרי ילדים) כולל את תיאור המצב הראשוני של הדמויות, הופעת בעיה או קונפליקט, שיא והתרה או פתרון של הבעיה. הבעיה למעשה מהווה את הבסיס של העלילה, ובלעדיה, הספר לא יהיה מספיק מעניין. הבעיה יכולה להיות אתגר או קושי שצריך להתמודד איתו או מטרה שהגיבור צריך להשיג. חשוב שהבעיה תהיה בעיה אמיתית מעולמם של הילדים  – בין אם מדובר ביחד שסובל מקושי חברתי, בילדה שמקנאה באחיה התינוק או בילד שמפחד ממפלצות ולא רוצה ללכת לישון. 

בשונה מספרים למבוגרים או מספרי נוער, בספר ילדים תמיד יימצא פתרון לבעיה, אשר לרוב יעצים ויצמיח את הדמות. הפתרון לא חייב להיות זה שגיבור הספר ייחל לו – אם למשל נכתוב ספר על ילדה שהוריה התגרשו, הפתרון לא בהכרח יהיה שהוריה ישובו להיות יחד, אלא שהילדה משלימה עם המצב ומגלה את היתרונות שבשני בתים ובזמן איכות עם כל אחד מההורים. אבל השורה התחתונה היא שהסוף הוא מעצים ואופטימי.

 

המסר, או פתרון הבעיה

כאמור, בספרי ילדים חשוב שהבעיה תבוא על פתרונה. אבל בספר טוב, כמו בחיים, הבעיה לא נפתרת מיד. הגיבור צריך להתמודד ולעבור איזשהו תהליך בדרך לפתרון הבעיה. הילד שסובל מקושי חברתי לומד למצוא את נקודות החוזקה שלו, להשתמש בהן ולרכוש לעצמו חברים חדשים, הילדה שמקנא באחיה התינוק משתפת את הוריו ברגשותיה והם מציעים לשתף אותה יותר בטיפול בתינוק, הילד שפוחד ממפלצות מוצא בעצמו את הכוחות להתמודד עם הפחדים וללכת לישון וכו'. פתרון הבעיה הוא המקום להעביר ולהדגיש בו את  המסר של הסיפור, למשל, כוחה של חברות ושיתוף פעולה, אמונה בעצמי, החשיבות של שיתוף בבעיות שמציקות וכדומה. חשבו מהו המסר שאתם רוצים להעביר ושזרו אותו בפתרון הבעיה. 

ערך מוסף

מעבר למסר של הסיפור, ספרי ילדים רבים (ובעיקר ספרי פעוטות) מעניקים לילדים ערך מוסף דידקטי, למשל, לימוד מילים חדשות, לימוד מספרים, מושגים כמו ימי השבוע וכו'. לדוגמה, הספר הזחל הרעב, מעבר לסיפור המסגרת שלו שמלמד ילדים על המחזוריות בטבע ועל עונות השנה, מלמד את הקוראים גם ספירה, צבעים, ימי השבוע ועוד. חשבו האם יש ערך מוסף שאתם רוצים להעניק לקוראים שלכם ואיך אתם רוצים להעביר אותו. 

עוד דברים שצריך לקחת בחשבון:

אחרי שיש לכם את סיפור המסגרת, יש עוד כמה דברים שצריך לקחת בחשבון כשרוצים להוציא ספר ילדים:

• קהל היעד
  

  כמובן, קהל היעד שלכם הוא ילדים, אבל איזה ילדים? מה גילם? שנתיים, שש או עשר? בנים, בנות או כל המגדרים?  ילדים שסובלים מבעיה מאוד ספציפית (למשל, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז) או כולם? הגדרת קהל היעד היא אחד הדברים שחשוב לתת עליהם את הדעת עוד לפני הכתיבה משום שהיא משפיעה על העלילה (העלילה תהיה פשוטה כשקהל היעד הוא ילדים צעירים ומורכבת יותר כשקהל היעד הוא ילדים באמצע בית הספר היסודי), על אורכו של הספר, על השפה בה תכתבו וכו'.

• שם הספר
  

  ספר ילדים הוא לא המקום לשמות מתוחכמים, רבי משמעות או מלאי מסתורין. עדיף לבחור בשמות פשוטים, קליטים שרומזים על זהות הגיבור, תוכן העלילה, ורצוי שעל שניהם גם יחד. האריה שאהב תות, צ'רלי בממלכת השוקולד, מרים והים, אבא עושה בושות – כולם ספרי ילדים ששמם  מרמז הן על זהות הגיבור והן על העלילה.

• כמה מילים? 

בגדול, אורכו של ספר ילדים נע לרוב בין 1,800-400 מילים. עם זאת, אל תתנו למספרים האלה להגביל או לעצור אתכם. התכנון אמנם חשוב, אבל דווקא בהיבט הזה – כתבו באופן אינטואיטיבי, בלי להגביל את עצמכם, על מנת שמגבלת המילים לא תדכא את הדמיון והיצירתיות שלכם.

• התחברו לילד שבכם 

בהנחה שכבר אינכם ילדים, חשוב שתתחברו לילד שבכם אם אתם רוצים לכתוב לילדים. נסו להיזכר בחוויות ילדות, להיזכר איך הרגשתם במצבים מסוימים. שחקו, השתוללו, היו נוכחים ברגע. ולא פחות חשוב – קראו ספרי ילדים. בחרו ספרי ילדים טובים ומעוררי השראה ותלמדו מהם כל מה שצריך על מבנה הסיפור, על השפה בכתיבה לילדים ועל מה שהופך לספר ילדים מוצלח. אפשר גם לקרוא ספרים פחות מוצלחים כדי להבין איך הספר שלכם לא אמור להיראות.